הוא יושב בעצמות, במצב רוח, בחדשות, בעייפות הכללית מהעולם. ובימים כאלה, ספר טוב הוא לא בילוי – הוא חימום מרכזי.

לא דרמה גדולה, לא מאמץ רגשי מיותר.

רק סיפורים שמאפשרים להיכנס פנימה, להתחמם, ולהישאר שם קצת.

אז הנה רשימה לימים שבהם צריך חום, לא רעש:

חוות לאבלייט / ב.ק. בוריסון

ספר שהוא כמו אור דולק בחלון. קצב רגוע, אנשים טובים, ואהבה שנבנית לאט – בלי דרמות מיותרות (רק דרמות רלוונטיות), בלי לחץ. פשוט נעים.

הבחור המת בדירה ממול / לוסי סקור

הומור, לב גדול, ודמויות שמרגישות כמו חברים ותיקים (בייחוד כאלו שסוחפים אותך להרפתקאה בלי שתביני מתי זה קרה). מחמם בדיוק בגלל שהוא לא מתאמץ, הוא מרומם לב.

אותיות של אהבה / קייט קלייבורן

ספר שקט, אינטליגנטי ומנחם. כזה שמרגיש כמו שיחה טובה ביום גשום – אינטימית, עם תה ונשארת איתך.

דרכים מצטלבות / דבני פרי

למי שרוצה חום שיש בו גם עומק. רומן שמכיר בכאב, אבל לא משאיר אותך לבד איתו. יש לב, יש כיוון, ויש סוף שאפשר להישען עליו.

אגב, שנים טענו שאנחנו אוהבות חורף.

ואז הבנו שאנחנו אוהבות חורף – תיאורטית.

הרעיון של חורף הוא רומנטי ומעורר געגוע.

הרוחות והגשמים בפועל? קצת פחות.

אז הנה עוד שני ספרים לחורף כמו שאנחנו מדמיינות חורף:

גורל חקוק בדם / דניאל ל. ג’נסן

הויקינגים באים. ואם כבר חורף מדומיין – יש משהו מתאים יותר מויקינגים?

החיבור / קריסטין אשלי

כי בואי נודה באמת: קריסטין אשלי היא כל הפנטזיות הרומנטיות שלנו על חורף, מרוכזות בספר אחד.

אבל האמת היא שאנחנו לא בורחות. אנחנו נכנסות.

רומן טוב לא מעלים כאב, פחד או בלבול. הוא עושה משהו מורכב יותר: הוא יוצר להם מסגרת. התחלה, אמצע וסוף. גם כשבחיים עצמם אין סדר, ואין הבטחות.

הסוף הטוב כעוגן רגשי קריטי

וכאן נכנס הסוף הטוב – לא כקישוט ולא כפנטזיה נאיבית, אלא כעוגן רגשי קריטי. הידיעה שיש סוף טוב מנטרלת את חרדת הסיום, ובדיוק בגלל זה מאפשרת עיבוד עמוק יותר. כשאנחנו לא עסוקות בחרדה סביב השאלה ״איך זה ייגמר? ״, מתפנה מקום להרגיש באמת: להזדהות, להתרגש, להתבונן.

זו הסיבה שנשים בוגרות, חכמות, שמודעות היטב לשבריריות של החיים – בוחרות בספרים עם סוף טוב. לא מתוך תמימות, אלא מתוך הבנה עמוקה של הנפש. הסוף הידוע מראש מאפשר להיכנס לסיפור בלי להחזיק את הנשימה כל הזמן. לפחד בלי להיסגר. להיפתח בלי צורך בשריון.

זו לא בריחה מהמציאות – זו סימולציה רגשית

בספר אפשר לאהוב בלי להסתכן באמת, לכעוס בלי להרוס, לבחון מערכות יחסים ובחירות בלי להישרף. זו לא בריחה מהמציאות – זו סימולציה רגשית. חדר חזרות לנפש. והסוף הטוב הוא רשת הביטחון שמתחת.

הוא לא מבטיח שהכול יהיה בסדר במציאות. הוא אומר משהו צנוע ועמוק יותר: יש דרך לעבור דרך כאב בלי להישבר. יש אפשרות לתיקון. לפעמים זמנית, לפעמים חלקית – אבל קיימת.

רומן הוא המקום שבו מותר להניח לרגע את השריון. להרגיש בלי להסביר. להזדהות בלי להתנצל. ולצאת ממנו קצת יותר מסודרות מבפנים, גם אם שום דבר בחוץ לא באמת הסתדר.

אז לא, רומנים הם לא בריחה.

רומנים הם הבחירה האמיצה לעבד את המציאות – בסביבה בטוחה.

ואם המחשבה הזו על סוף טוב וסביבה בטוחה לעיבוד נגעה בך, אלה ספרים שמציעים בדיוק את זה:

הבחור המת בדירה ממול / לוסי סקור

רומן שמחבר הומור וחמלה לאהבה שנבנית לאט, ונותן מרחב לנשום גם בתוך בדידות ופחד.

חוות לאבלייט / ב.ק. בוריסון

סיפור עם קצב רגוע, קהילה מחבקת והבטחה שקטה: לא חייבים למהר כדי להגיע למקום בטוח.

אותיות של אהבה / קיית קלייבורן

רומן עדין וחכם על קשרים, בחירה והקשבה פנימית, שמחזיק מתח רגשי בלי לזרוק את הקוראת למים קרים.

דרכים מצטלבות / דבני פרי

רומן שמאפשר לגעת באובדן ובבחירות קשות מתוך מרחב רגשי מוחזק, עם סיפור אהבה שנותן כיוון ותקווה בלי לטשטש את הכאב.

יש משהו בסתיו שמבקש שנאט. האוויר מתקרר (טוב, בואו נודה – קצת מתקרר), הימים מתקצרים, וריח של גשם ראשון מתערבב בקפה של הבוקר.

זו העונה שבה אנחנו מחפשות חום לא רק בשמיכה, אלא גם בסיפורים שממלאים את הלב. ספר טוב בסתיו הוא לא סתם בילוי – הוא חיבוק ספרותי: הוא עוטף אותנו בעלילה, מדליק מחדש את הדמיון, ומזכיר לנו למה אנחנו מתאהבות בדמויות שלא קיימות מחוץ לדפים.

ולכן ריכזתי לכן שבעה ספרים מושלמים לסתיו מתוך הקטלוג שלנו – ספרים שיחממו לכן את הלב, יגרמו לכן לצחוק, לפעמים גם להזיל דמעה, ובעיקר – יגרמו לכן לא לרצות לקום מהספה.

האכסנאית/ אילונה אנדרוז

בית קסום, מטאטא שהוא נשק, גיבורה עוצמתית, איש זאב מרשים במיוחד ועלילה שמחברת פנטזיה, רומנטיקה ומתח. ספר מחמם לב לערבים הקרירים.

פאוורלס/ לורן רוברטס

אהבה אסורה בעולם שבו כוח הוא הכל. אם חיפשתן רומנטזי עם קסם נושך ואש בלב – זה הספר שלכן.

קללת האקס/ ארין סטרלינג

מכשפות, קללות, ורומן מתוק־חריף עם האקס המיתולוגי (שגם הוא… מכשף). בדיוק מה שצריך כשגשם מטפטף בחוץ, אויבים לאוהבים עם קסם.

סערות הקיץ/ שרה מק׳לין

סיפור חכם ועדין על כוחם של אבל, אהבה ומשפחה, רומן עסיסי זה בוחן סודות העבר, אמיתות ההווה ועתיד חדש שנולד בעקבות סופות קיץ פראיות.

רכס אינדיגו/ דבני פרי

עיירה קטנה, סודות מהעבר, ורומן שנבנה לאט עם כל פסקה. אידיאלי לערב סתיו שקט.

הלורד מחפש אהבה/ ליסה קלייפס

קלאסיקת רג’נסי רומנטית עם לורד עיקש, גיבורה חכמה, והרבה קסם תקופתי. כמו תה אנגלי ליד האח.

מושחת/ פנלופה דאגלס

דרמה, תשוקה, ומתח ברמה גבוהה – רומן שיסעיר לכן את הלב גם כשקר בחוץ. אמרת הלווין אמרת מושחת!

כשסטפני מאייר פרסמה את דמדומים ב־2005, היא אולי לא ידעה שהיא כותבת לא רק סיפור אהבה בין נערה לבן־אלמוות, אלא גם מניחה את היסודות לז’אנר חדש שיכבוש את העולם – הרומנטזי. היום, כמעט עשרים שנה אחרי, אפשר להסתכל אחורה ולראות איך דמדומים לא היה ״עוד טרנד חולף״, אלא פרולוג למה שכולנו קוראות עכשיו בשקיקה: האגף הרביעי, הנחשה וכנפי הלילה, חצר של ורדים וקוצים  ואינספור סיפורי אהבה קסומים אחרים.

הדנ"א של דמדומים

בבסיסו, דמדומים שילב בין שני עולמות:
– רומן רומנטי לנוער בוגר: משולש אהבה קלאסי (בלה, אדוארד, ג’ייקוב), חוויות ראשונות של תשוקה, נאמנות ובגידה.
– פנטזיה אורבנית: ערפדים, אנשי זאב, מאבקי כוח נצחיים.

השילוב הזה – סיפור אהבה אינטנסיבי בתוך מסגרת על־טבעית הוא בדיוק מה שהפך את הסדרה לתופעה תרבותית. מיליוני בני נוער (ובעיקר נערות. והאמהות שלהן) גילו שספר יכול להיות גם רומנטי עד כאב וגם מלא אקשן, סכנה ופנטזיה.

זו לא הייתה פנטזיה במובן הקלאסי שלה – העולם בו חיו הדמויות היה ריאליסטי ומוכר, עם ערפד אחד חתיך ותיכוניסטית מבולבלת. אולם התחושה ששרתה על הספר הייתה קסם אמיתי.

אחרי דמדומים: דור שהמשיך הלאה

דור הדמדומים התבגר, למד לשלם חשבונות ולעמוד בפקקים, ושכח להאמין בקסמים. הפנטזיה הרומנטית מזכירה לכולנו שגם בגיל 25, 35 או 55, הלב יכול להתרגש כמו בפעם הראשונה כשקראת על אדוארד שנכנס לכיתה.

במילים אחרות, הרומנטזי מחזיר לדור הדמדומים את מה שכמעט נשכח – את הקסם האמיתי.

לאחר "דמדומים" הגיע גל עולמי של הרומן העל טבעי – מלאכים, ערפדים, שדים, מכשפות, אנשי זאב. לא פנטזיה אפית, ולא לגמרי רומן ״רגיל״. הערפדים היו סקסיים במיוחד, איש הזאב היה האלפא האולטימטיבי וממש מתחת לאף התחבאו מלאכים מסוקסים עם כנפיים ממש גדולות. זה היה קוקטייל ממכר של קסם ותשוקה – ובעצם שלב ההכנה המושלם לרומנטזי.

והיום, אותן נערות של פעם הן היום הנשים שמובילות את BookTok העולמי, את קבוצות הפייסבוק ורשימות רבי המכר הגדולות נראות בהתאם. דמדומים היה שער הכניסה, ועכשיו הן רוצות יותר: עולמות גדולים יותר, גיבורות חזקות ונועזות יותר, ותשוקה שלא מתחבאת מאחורי שורות עדינות

והטרופים… הו הטרופים: מנצנצים אז, הכרחיים היום….
בואו נודה על האמת – סטפני מאייר לא המציאה שום דבר חדש. הטרופים היו שם הרבה לפניה, אבל היא עטפה אותם בנצנוצים (כן כן) והציגה אותם לדור שלם כאילו זו הפעם הראשונה.

מה שעבד אז הפך להיות היום הלחם והחמאה של כל רומן פנטסטי ורומנטי. טרופים כגון:

– ׳גע בה ואתה מת׳ (Touch her and you die) אדוארד, הגיבור־המגונן (שלא נאמר הגרסה הסטוקרית של אהבה נצחית?), שיחסל כל מי שיעז להתקרב לבלה.
– ׳האחת/האחד והיחידה/היחיד׳ One True Mate) ) הנשמה התאומה, הייעוד, האהבה שאין בלתה.
– ׳אהבה אסורה׳ ((Forbidden Love כי מה יותר מפתה מקשר שכל העולם מתעקש שאסור לו להיות?
– משולש אהבה – אדוארד–בלה–ג’ייקוב, השיח שהצית פאנדומים ושבר לבבות.

בזמן אמת אולי לא ידענו לקרוא לזה בשם, אבל דמדומים הפך את הטרופים לנחלת הכלל. היום הם הבסיס שעליו נבנית כל רומנטזי.

בישראל: דור הדמדומים חוזר

גם כאן בארץ, מי שקראה דמדומים  בתיכון היא היום קהל היעד הבולט ביותר של הרומנטזי. ההצלחה של פאוורלס בעברית, ההתלהבות סביב ספרים כמו דם ואפר, סדרת המורשת הנסתרת, והדיונים בקבוצות הפייסבוק של קהילת הקוראות – כולם מוכיחים שהדור הזה חזר הביתה. אלא שהפעם, הוא דורש יותר: עולמות עשירים, גיבורות נועזות, ותשוקה בלי מחסומים.

אני מאמינה גדולה בבוקטוק וביכולת של אנשים להלהיב אחרים פשוט כי הם מתלהבים. בוקטוק ישראל אולי קטן, אבל הוא נמרץ – ואני בטוחה שהוא רק ילך ויצמח. ואין כמו רומנטזי להלהיב.

אדוארד וג׳ייקוב כובשים את דור ה Z

ומה שהכי מפתיע? זה לא רק דור ה־30+ שחוזר לרומנטזי. גם בני הנוער של היום – בארץ ובעולם – נכנסים ישירות לעולם הרומנטזי ואז מגלים מחדש את דמדומים. אדוארד וג’ייקוב הופכים שוב לאייקונים תרבותיים, כאילו לא עברו כמעט 20 שנה. הממים, הוויכוחים והצוותים חוזרים בגדול – הפעם בשפה חדשה, לצד הדרקונים והפיות של הרומנטזי המודרני.

במילים אחרות, דמדומים הוא לא רק זיכרון מתוק, אלא גשר בין דורות הקוראות – מהנערות של 2005 ועד הטיקטוקיות של 2025

המסקנה

"דמדומים" לא היה הסוף – אלא ההתחלה, נבואה. למדנו להתאהב בעל-טבעי. הרומנטזי לוקח את אותה נוסחה רגשית, שוזר אותה בעולמות קסומים, ומחזיר לנו את הקסם שאבד. אז אם פעם התלבטתן בין אדוארד וג’ייקוב – היום התשובה ברורה: אין התלבטות, העולם שייך לרומנטזי.

לרומנטזי של הוצאת אהבות, לחצי כאן ותני לקסם להתחיל…

למה העולם נפל שבי אחרי הרומנטזי?

בעולם שבו הכול מהיר, צפוף ולעיתים מתיש, נדמה שאין לנו רגע לנשום. החיים נעים בקצב של אינסוף עדכונים, חדשות קשות ואינסוף מטלות. דווקא כאן נכנס הרומנטזי – הז’אנר הספרותי שמעניק לקוראת לא רק סיפור אהבה, אלא גם עולם חדש לברוח אליו.

התשובה לשאלה ״למה לי…?״ טמונה בצומת בין מציאות קשוחה לבין הצורך האנושי הבסיסי בחלום, בפנטזיה ובתקווה.

בריחה שהיא לא בריחה

ז׳אנר הרומנטזי מציע חוויה כפולה: מצד אחד פנטזיה אפית, מלאת קסם, יצורים מיתולוגיים, קרבות וחצרות מלוכה; מצד שני – סיפור אהבה אינטימי, מלא מתח רגשי והבטחה לרגע הזה שבו הכול יתחבר. השילוב הזה נותן תחושה של בריחה, אבל כזו שמחזירה אותנו לחיים עם חיזוק רגשי אמיתי. אנחנו לא יוצאות מהספר רק עם חיוך נוסטלגי – אלא עם תחושת עוצמה, כאילו גם לנו יש כנפיים (או חרב קסומה).

מענה לצורך תרבותי כאן ועכשיו

העולם הספרותי העולמי כבר גילה את זה מזמן: האגף הרביעי של רבקה יארוס, הנחשה וכנפי הלילה של קאריסה ברודבנט, פאוורלס של לורן רוברטס ועוד ועוד סדרות עם פיות, דרקונים וקסמים – כולן יושבות על התשוקה האנושית הבסיסית לסיפורים גדולים מהחיים שבמרכזם לב פועם ואהבה גדולה.

ובישראל? כאן הסיפור מעניין עוד יותר. הקוראות הישראליות אולי מאמצות טרנדים טיפה מאוחר יותר מהעולם, אבל כשהן מאמצות — זה קורה בכל הכוח. ההצלחה של ׳פאוורלס׳  בארץ, או ההתלהבות סביב ׳הנחשה וכנפי הלילה׳, הוכיחה שיש כאן צמא אדיר לרומנטזי. קבוצות פייסבוק מתפוצצות בדיונים, סרטוני TikTok  מקומיים, ובחנויות הספרים – המדפים מתרוקנים במהירות. בקיצור: אצלנו זה לא ״איטי יותר״ אלא פשוט בום גדול יותר כשהגל מגיע.

דווקא עכשיו, כשהקוראת הישראלית חיה במציאות רוויית אתגרים, רומנטזי הופך להיות צורך תרבותי כמעט, שלא נאמר רגשי: מקום לברוח אליו בלילה, ולחזור ממנו עם ניצוץ של תקווה.

חוויה קולקטיבית

עוד יתרון עצום של הרומנטזי הוא שהוא לא רק ספר – הוא קהילה. BookTok, קבוצות פייסבוק, קריאות משותפות – כולן מתאספות סביב סיפורים כאלה. יש כאן משהו שמאפשר לקוראת להיות חלק ממשהו גדול ממנה. לא עוד “אני והספר שלי בחדר סגור”, אלא חוויה קולקטיבית של התרגשות, ספקולציות, קטעי וידאו וספינים ברשתות. אין ספק שבוקטוק תרם (דחף, האיץ, בחרו איזה פועל שמתחשק לכן) להפצה המטאורית של הז’אנר. סרטונים קצרים מלאי ציטוטים נלהבים גרמו לקהילות שלמות ברחבי העולם לרצות להצטרף לחגיגה.

גיוון אינסופי

ממערכות יחסים של אויבים-לאוהבים, דרך משולשי אהבה ועד עיבודים מחודשים לאגדות; יש לכל אחת ואחד מה לקרוא ומה לאהוב.

הטרופים הגיעו מעולם הרומנטיקה והעולמות מעולם הדמיון והפנטזיה. השילוב הוא תמיד ״אחר״ ומרגש.

איזון בין חושני לפנטסטי

הרומנטזי מצליח לדבר אל הקוראת המודרנית כי הוא מציע שילוב ייחודי: הוא לא עוד פנטזיה מנותקת, וגם לא עוד רומן ״סטנדרטי״. הוא מצליח לשלב בין עוצמה חושנית לבין עלילה סוחפת. הגיבורות חזקות, דעתניות ומובילות את העלילה, והגיבורים אינם מושלמים אלא מורכבים (לפעמים ממש ממש מורכבים ), מלאי סתירות, טעויות ומלאי תשוקה.

בכך הוא יוצר סיפור שיכול להיות גם חכם, גם סקסי, גם מעצים. זה לא ״או־או״, זה ״גם־וגם״.

ולמה אנחנו באמת לא יכולות לעמוד בפניו: הטרופים

חלק מהקסם של הרומנטזי טמון בדיוק בזה שהוא יודע לתת לנו את מה שאנחנו רוצות: טרופים. אותן תבניות סיפוריות שכבר הפכו לאבני הדרך שבה אנחנו צועדות לעבר הרומן הבא:
– אויבים לאוהבים – אנחנו מתווכחים, נלחמים, ואז… מתנשקים לאור ירח.
– משולש אהבה – בצוות ״הנסיך האפל״ או בצוות ״לוחם הדרקונים״? כל אחת מוצאת את עצמה מתווכחת בקבוצות פייסבוק על מי הזיווג האולטימטיבי.
– נישואי גורל או נישואים מאולצים – כי מה יכול להיות יותר מפתה מלאהוב את מי שחשבנו שנשנא לנצח?
– הבחירה הגורלית – להציל את העולם או את האהבה? (או ״פשוט״, גם וגם?)

טרופים כאלה הופכים את הקריאה לחוויה מוכרת, מרגשת ושיתופית – כי כולנו אוהבות לבחור צד ולעודד אותו נמרצות מהספה בסלון.

למה עכשיו?

כי עכשיו אנחנו זקוקות לזה יותר מתמיד. אין ספק שבאקלים העולמי הנוכחי אנחנו צמאות לעולמות אחרים, אבל לא מוכנות לוותר על החום האנושי של סיפור אהבה. הרומנטזי עונה על שניהם. הוא ממלא את הלב בדיוק ברגע שבו הלב מחפש חיזוק.

ולא פחות חשוב: זה פשוט כיף. לפעמים אין צורך בתירוצים אינטלקטואליים. אנחנו רוצות להתרגש, להחסיר פעימה, ליפול בקסם של עולם שלא קיים – אבל גם להאמין שאפשר למצוא אהבה אמיתית בכל יקום, גם אם הוא דרקונים טסים בשמיו וקללות דם מוטלות על תושביו.

בשורה התחתונה

הרומנטזי הוא לא טרנד חולף אלא גל שממשיך לגדול. הוא מתאים במיוחד לרגע הזה – כי הוא משלב את כל מה שאנחנו צריכות: בריחה, תקווה, תשוקה, קהילה, ועולמות שמזכירים לנו שלפעמים, דווקא דרך הפנטזיה, אפשר להבין טוב יותר את עצמנו.

אז למה לי רומנטזי עכשיו? כי זה בדיוק מה שהלב שלי צריך – עכשיו.

קישורים

פאוורלס

הנחשה וכנפי הלילה

סדרת המורשת הנסתרת

לפעמים כל מה שאנחנו רוצות זה רגע של נשימה. לא טיסה, לא ריטריט יוגה בהימלאיה – רק הספר הנכון, שיפתח לך את הלב ואת הריאות וייתן תחושה של נוף אינסופי, ריח אורנים, וחיים פשוטים יותר (אבל עם הרבה יותר מתח רומנטי).

בין אם מדובר בהרים אמיתיים או פשוט בעולמות רחוקים עם אוויר דליל מהתרגשות – הנה כמה מהספרים שלנו שיתנו לך בדיוק את זה.

עמק ג’ספר/ דבני פרי

כבר בשם יש לך נוף. ג’ספר – הגיבור עם המבט החד והלב הענק – חי בעיירה קטנה עם חוקים משלו, וכשהוא פוגש את אלואיז, את יכולה להרגיש את הצינה באוויר ואת החום בלב. תוסיפי לזה נישואים ספונטניים בווגאס, ותקבלי ספר שהוא גם חיבוק חם וגם טיול רגלי על פסגת הר מושלגת.

מישורי גרנט/ דבני פרי

האחות השלישית לבית אידן יוצאת לדרך משלה, ובדרך יש הרבה טבע, הרבה משפחה, ורגעים קטנים של אושר שקט. זה הספר שאת קוראת כשאת רוצה להרגיש שברגע שתסגרי את הדף – את יכולה להרים את הראש ולראות מרחבים עד האופק.

סיפור אהבה מאובק/ ליילה סייג׳

טכנית, זה יותר קאובוי משיא האלפים – אבל התחושה היא אותה תחושה: הרבה שמיים פתוחים, הרבה נשימות עמוקות, וקצת אבק על המגפיים. בין אם את נמשכת לעיצוב פנים או לעיצוב שרירי זרועות, כאן תמצאי את שניהם, עם המון לב בדרך.

אש פראית/ אילונה אנדרוז

פנטזיה עם מרחבים? בהחלט. זהו עולם שמרגיש אמיתי ומלא פרטים, עם עלילה שנוסעת רחוק, רחוק, כמו מסע ארוך על גב סוס – רק עם קצת יותר קסם והרבה יותר דרמה.

הנחשה וכנפי הלילה/ קאריסה ברודבנט

כי גם ארמונות קסומים ונופים של ממלכות רחוקות יכולים לתת לך את אותה תחושה של 'וואו, יש עוד עולמות לחיות בהם'. ואם במקרה העולם הזה כולל גם יריב מסתורי שהופך ליותר מזה – הרווחת.

אז כן – אוויר הרים יכול להגיע מכל מיני מקומות: פסגות מושלגות, שדות ירוקים, ממלכות קסומות, או אפילו עיירה קטנה עם סוד גדול. העיקר שהוא ימלא לך את הריאות… ואת הלב.

כריכות ספרים הן אהבות ממבט ראשון. לפעמים הן משקפות את מה שבתוך הספר, לפעמים הן פשוט כל כך יפות שהן משכנעות אותך לפתוח את הדלת לעולם חדש.

בקטלוג שלנו יש כריכות שעשו קילומטראז' של לבבות באינסטגרם, וכריכות שגרמו לקוראות לבחור את הספר עוד לפני שידעו על מה הוא.

אנחנו מזמינות אותך להצביע:

מהי הכריכה האהובה עלייך מכל הזמנים מהקטלוג של “הוצאת אהבות”?

תמריץ: כל משתתפת נכנסת להגרלה על עותק כריכה קשה חתום של הספר הזוכה.

השתמשי בהאשטג #הכריכה_שלי_אהבות כדי שנוכל לראות את הבחירה שלך!

יש ספרים שאת קוראת בכיף, ויש כאלו שאת מרגישה חווה סוג של אובדן כשהם נגמרים. אלו שמלווים אותך לימים אחרי.

הנה עשרת הספרים שלנו המתאימים להגדרת “רק עוד פרק אחד…” עד שתסיימי – ואז תרצי להתחיל מההתחלה:

• מישורי גרנט/ דבני פרי – אחות לבית אידן שיוצאת למסע עם הרבה נשימות עמוקות ומרחבים פתוחים.
• סיפור אהבה מאובק/ ליילה סייג׳ – קאובוי, עיצוב פנים, ואבק רומנטי מעל המגפיים.
• בקצה הלילה/ ג’אנין פרוסט – ערפדים, אקשן, וסיפור אהבה ממכר.
• אש פראית/ אילונה אנדרוס – פנטזיה עם אקשן, קסם, ומתח רומנטי שלא מרפה.
• הנחשה וכנפי הלילה/ קאריסה ברודבנט – יריבים לאוהבים עם כל התבלינים הנכונים.
• פאוורלס/ לורן רוברטס – פוליטיקה, תככים, וסצנות שיחקקו בלב.
• אהוב אותה או אבד אותה/ טסה ביילי – הזדמנות שנייה לאהבה עם הרבה הומור ורגש.
• תחת הכישוף שלך/ לורה ווד – הרומן שיגרום לך להתאהב בקריאה מחדש.
• קללה חקוקה בדם/ דניאל ג’ונסון – ויקינגים, נבואה, והבטחה לעוד.

יש לך ספר שלא רצית שייגמר? שתפי אותנו – אולי תראי אותו כאן בפעם הבאה.

יש משהו ממגנט בלקרוא מערכות יחסים שמתחילות ב"אני לא סובלת אותך" ומסתיימות ב"אני לא יכולה לחיות בלעדיך".

הקסם של “יריבים לאוהבים” הוא שילוב קטלני של מתח, הומור, ותשוקה – והנה למה זה תמיד עובד:

• מתח מובנה – מרגע המפגש הראשון, אנחנו על קצה הכיסא. הם מתעצבנים זה על זה, מחליפים עקיצות – ואנחנו מרגישות כל ניצוץ מתנצנץ.
• פיתוח דמויות – אין כמו לראות גיבור קשוח נמס, או גיבורה עקשנית נפתחת.
• הסיפוק בסוף – כל הצעקות, הסרקזם המושחז, הדלתות שנטרקות – שווים בשביל הנשיקה ההיא, זו שמגיעה אחרי הרבה הכחשה.

כמה ספרים שמבטאים היטב את אהבתנו לטרופ הזה:

הנחשה וכנפי הלילה / קאריסה ברודבנט

יריבות קסומה, מסוכנת, וסקסית. עולם מרהיב, סצנות לוהטות, וקרב מוחות שמסתיים באהבה?

פאוורלס / לורן רוברטס

יריבות פוליטית בעולם פנטסטי, סכינים בגב ורגשות בלב. הסוף? שווה כל דקה של ציפייה.

ואת – איזה זוג יריבים ספרותי את הכי אוהבת? כתבי לנו בתגובות – אולי תראי אותם בפוסט הבא שלנו.

הז’אנר הכי ממכר, הכי מסעיר, והכי לא מתאים לקרוא אותו בעשר בלילה אם את מתכננת לישון באותו לילה – רומנטזי.

רומנטיקה + פנטזיה = רומנטזי. כן, זו המשוואה. פשוטה להבנה, מסוכנת ללב. כי סיפור אהבה הוא סיפור אהבה רק שבמקרה הזה הסביבה הקסומה מוסיפה רובד נוסף של עניין ודמיון ומעצימה את השמחה והעונג.
כי למה למה למה להגיד לא כשאפשר לקבל גיבור שהוא גם אל בן 700 שנה, גם קוסם רב עוצמה, גם שרירי ברמות בלתי סבירות – ועדיין יש לו טראומה לא פתורה מהעבר? (ואנחנו פה בשבילו. עם טישו.)
ב”הוצאת אהבות” אנחנו נושמות רומנטזי עוד לפני שהוא הפך להיות ״הדבר הזה מהטיקטוק״. כי הלב תמיד ידע – אין כמו בריחה טובה למציאות אחרת, כל עוד יש שם ניצוצות, סכנות, וגיבורה שלא מתכוונת לשבת בצד בשקט.

מה נמליץ בז׳אנר הדנדש?

אז אם את מחפשת מה לקרוא עכשיו – קבלי כמה המלצות רותחות במיוחד מהקטלוג שלנו:

1. הנחשה וכנפי הלילה / קאריסה ברודבנט
   פנטזיה רומנטית מהמוצלחות שראינו – עולמות קסומים, אויבים לוהטים, והבנייה איטית שגורמת ללב שלך לצעוק התנשקו כבר!
   מושלם לחורף, או לקיץ, או פשוט לכל זמן שאת צריכה לברוח ממישהו שמבקש ממך לעשות משהו.
2. בקצה הלילה / ג’אנין פרוסט
   ערפדים, סודות מהעבר, וסצנות שהיית מעדיפה שלא יראו אותך קוראת ברכבת.
   קאת ובונז זה זוג שאת מתגעגעת אליו גם כשאת לא אמורה להתגעגע לדמויות דמיוניות. וזה מוזר. אבל עובד.
3. אש פראית/ אילונה אנדרוז
   אנחנו חושבות שאילונה אנדרוס (שהם הזוג אילונה ואנדרו גורדון) הם גאונים. זהו. העולמות שהם יוצרים – כמו שלנו אבל לא, האקשן הבלתי פוסק, אבל עם נשמה, הדמויות המורכבות וסיפורי האהבה. גאונים! אחת הסדרות המצליחות ביותר וזה הספר הראשון. יעיף אותך, נקודה.
4. פאוורלס/ לורן רוברטס
   הספר הזה, שהפך לרב מכר היסטרי הוא מושלם לכל מי שאמרה לעצמה – פנטזיה זה לא אני! כי אנחנו חושבות שפנטזיה היא ממש כולן ורק צריך לדעת עם איזה ספר להתחיל. אז תתחילי עם זה.
   סיפור אהבה (כולל תככים וסכינים בגב, כראוי) בעולם פנטסטי. אנחנו (ומיליוני קוראות בעולם) ממליצות בחום.
5. ואחד שתכף יוצא קללה חקוקה בדם/ דניאל ג׳ונסון. ויקינגים ונבואה שמנבאת את קץ הקיצים. אבל יותר חשוב, ויקינגים. פרטים בהמשך.

אז מה את בוחרת?
יריב לוהט?
ערפד עם עבר בעייתי?
ויקינג עם נבואה אפלה ובעיות רגשיות?

אז מה את בוחרת?

עזבי. אל תבחרי. קחי את כולם.
כי זה כל הקסם של רומנטזי – הוא לא מצפה שתהיי הגיונית. הוא מצפה שתתאהבי.

מהיום שלמדתי לקרא, אני לא מפסיקה. לא עובר לידי שֶלֶט מבלי שאקרא אותו, בדרך כלל בקול. גם תגיות של הכל אני קוראת בצוק העיתים. יודעת יופי ממה בדיוק מורכבת התמיסה של מרכך הכביסה לדוגמא. כי אני קוראת הכל. חוץ מביוגרפיות של גנרלים וגם ספרות רוסית קלאסית (למה? ככה). והכי אני אוהבת לקרא סיפורים על אהבה, בכל תצורותיה. תמיד אהבתי. ספרות היסטורית? רצוי עם אהבה. מדע בדיוני? עם אהבה טוב יותר. סיפורת? אז טוב נו, אהבה. חושבת שהבהרתי את הנקודה, לא?

״דימדומים״

שכבתי במיטה ולא התחשק לי לקרא כלום שהיה לידי. ואז נזכרתי ששנה קודם לכן, הכריחה אותי חברה לקנות את הספר הראשון של ״דימדומים״ – כי אני חייבת! וכיוון שאני חובבת ערפדים, קניתי ושנה הוא שכב איפשהו בבית, כי לא התחשק לי.

קראתי.

בבוקר למחרת, הבטן שלי ואני התייצבנו השכם עם שחר בחנות הספרים הקרובה ביותר וחיכינו בסבלנות הורמונלית (אין כזה דבר) עד שיפתחו וקנינו מייד את השניים הבאים בסדרה ומראש בכינו כי לא היה הרביעי אבל הבטיחו שממש עוד כמה ימים ואז כבר ידעתי שצריך לקרא ממש ממש לאט כדי שחלילה לא אגיע לסוף הספר השלישי והספר ההרביעי עוד לא יהיה בידיי כי אני לא יודעת איך אפשר לשרוד את העניין ואני בהריון ומה יהיה.

וכל זה, בלי פסיקים ונקודות בכלל.

אני די בטוחה שפוסטים, אל להם להיות ארוכים מידיי ועכשיו אני מבינה שכתבתי מילים רבות כבר, אך שורה תחתונה אין. אי לכך – מה שקרה אחרי דימדומים בקיצור: קראתי את כל הארבעה הלוך וקרא עוד איזה שלוש פעמים בטח. ברצף. ואז בטירוף חיפשתי עוד מאותו הדבר. לא מצאתי. עברתי לחיפושים נואשים ברשת ואז… מצאתי זהב! עולם שלם של רומנים! קהילות ענפות של קוראות רומנים! רומנים היסטוריים, רומנים עכשיווים, רומנים של מתח, רומנים אירוטיים רומנים רומנים רומנים רומנים! כמה אהבה!

אני רוצה להוציא ספרים כאלו – בעברית!

וזהו, הבנתי מה אני רוצה לעשות, אני רוצה להוציא ספרים כאלו – בעברית. זה מה שאני רוצה לעשות. מכל הסוגים, מכל המינים. אז זה מה שגלי ואני עשינו. הקמנו את הוצאת א(ה)בות, כי אנחנו מאמינות שלרומנים הרומנטיים יש שליחות – להזכיר לנו, הנשים, אהבה מבפנים החוצה. לשמח ולהרחיב את הלב. לחבר אותנו לייצר – זה שביום יום יושב פעמים רבות בפינה וממתין עד שיהיה לנו זמן (אין לנו). כי אהבה היא מנוע רב עוצמה (יותר מהכל אני חושבת) שמעיף אותנו קדימה. ככה זה, כשאת מאוהבת, מי יכול עלייך, מי??

אז קוראים לי ורד, אני אוהבת ספרות רומן רומנטית ואני רוצה שגם אתן ככה זה באהבה, את ישר רוצה שכולם יידעו כמה את מאוהבת…