עליית הרומנטזי או למה לי רומנטזי עכשיו?
עליית ז’אנר הרומנטזי בשנים האחרונות היא תופעה שאי אפשר לפספס. הספרים שוטפים את חנויות הספרים, רשימות רבי-המכר, ופלטפורמות כמו BookTok מציפות המלצות ודיונים. מדובר בז’אנר שמשלב עולמות קסומים ודמויות בלתי נשכחות עם סיפורי אהבה גדולים מהחיים, והופך לשיחת היום בקרב קוראות ברחבי העולם. אבל איך זה קרה? ולמה דווקא עכשיו? ולמה מומלץ עד מאוד גם לנו בישראל להיסחף אחר הנסיכים, המכשפות והדרקונים, לצד אהבות בלתי אפשריות ומסוכנות לא פחות מקרב חרבות?
למה העולם נפל שבי אחרי הרומנטזי?
בעולם שבו הכול מהיר, צפוף ולעיתים מתיש, נדמה שאין לנו רגע לנשום. החיים נעים בקצב של אינסוף עדכונים, חדשות קשות ואינסוף מטלות. דווקא כאן נכנס הרומנטזי – הז’אנר הספרותי שמעניק לקוראת לא רק סיפור אהבה, אלא גם עולם חדש לברוח אליו.
התשובה לשאלה ״למה לי…?״ טמונה בצומת בין מציאות קשוחה לבין הצורך האנושי הבסיסי בחלום, בפנטזיה ובתקווה.
בריחה שהיא לא בריחה
ז׳אנר הרומנטזי מציע חוויה כפולה: מצד אחד פנטזיה אפית, מלאת קסם, יצורים מיתולוגיים, קרבות וחצרות מלוכה; מצד שני – סיפור אהבה אינטימי, מלא מתח רגשי והבטחה לרגע הזה שבו הכול יתחבר. השילוב הזה נותן תחושה של בריחה, אבל כזו שמחזירה אותנו לחיים עם חיזוק רגשי אמיתי. אנחנו לא יוצאות מהספר רק עם חיוך נוסטלגי – אלא עם תחושת עוצמה, כאילו גם לנו יש כנפיים (או חרב קסומה).
מענה לצורך תרבותי כאן ועכשיו
העולם הספרותי העולמי כבר גילה את זה מזמן: האגף הרביעי של רבקה יארוס, הנחשה וכנפי הלילה של קאריסה ברודבנט, פאוורלס של לורן רוברטס ועוד ועוד סדרות עם פיות, דרקונים וקסמים – כולן יושבות על התשוקה האנושית הבסיסית לסיפורים גדולים מהחיים שבמרכזם לב פועם ואהבה גדולה.
ובישראל? כאן הסיפור מעניין עוד יותר. הקוראות הישראליות אולי מאמצות טרנדים טיפה מאוחר יותר מהעולם, אבל כשהן מאמצות — זה קורה בכל הכוח. ההצלחה של ׳פאוורלס׳ בארץ, או ההתלהבות סביב ׳הנחשה וכנפי הלילה׳, הוכיחה שיש כאן צמא אדיר לרומנטזי. קבוצות פייסבוק מתפוצצות בדיונים, סרטוני TikTok מקומיים, ובחנויות הספרים – המדפים מתרוקנים במהירות. בקיצור: אצלנו זה לא ״איטי יותר״ אלא פשוט בום גדול יותר כשהגל מגיע.
דווקא עכשיו, כשהקוראת הישראלית חיה במציאות רוויית אתגרים, רומנטזי הופך להיות צורך תרבותי כמעט, שלא נאמר רגשי: מקום לברוח אליו בלילה, ולחזור ממנו עם ניצוץ של תקווה.
חוויה קולקטיבית
עוד יתרון עצום של הרומנטזי הוא שהוא לא רק ספר – הוא קהילה. BookTok, קבוצות פייסבוק, קריאות משותפות – כולן מתאספות סביב סיפורים כאלה. יש כאן משהו שמאפשר לקוראת להיות חלק ממשהו גדול ממנה. לא עוד “אני והספר שלי בחדר סגור”, אלא חוויה קולקטיבית של התרגשות, ספקולציות, קטעי וידאו וספינים ברשתות. אין ספק שבוקטוק תרם (דחף, האיץ, בחרו איזה פועל שמתחשק לכן) להפצה המטאורית של הז’אנר. סרטונים קצרים מלאי ציטוטים נלהבים גרמו לקהילות שלמות ברחבי העולם לרצות להצטרף לחגיגה.
גיוון אינסופי
ממערכות יחסים של אויבים-לאוהבים, דרך משולשי אהבה ועד עיבודים מחודשים לאגדות; יש לכל אחת ואחד מה לקרוא ומה לאהוב.
הטרופים הגיעו מעולם הרומנטיקה והעולמות מעולם הדמיון והפנטזיה. השילוב הוא תמיד ״אחר״ ומרגש.
איזון בין חושני לפנטסטי
הרומנטזי מצליח לדבר אל הקוראת המודרנית כי הוא מציע שילוב ייחודי: הוא לא עוד פנטזיה מנותקת, וגם לא עוד רומן ״סטנדרטי״. הוא מצליח לשלב בין עוצמה חושנית לבין עלילה סוחפת. הגיבורות חזקות, דעתניות ומובילות את העלילה, והגיבורים אינם מושלמים אלא מורכבים (לפעמים ממש ממש מורכבים 😉), מלאי סתירות, טעויות ומלאי תשוקה.
בכך הוא יוצר סיפור שיכול להיות גם חכם, גם סקסי, גם מעצים. זה לא ״או־או״, זה ״גם־וגם״.
ולמה אנחנו באמת לא יכולות לעמוד בפניו: הטרופים
חלק מהקסם של הרומנטזי טמון בדיוק בזה שהוא יודע לתת לנו את מה שאנחנו רוצות: טרופים. אותן תבניות סיפוריות שכבר הפכו לאבני הדרך שבה אנחנו צועדות לעבר הרומן הבא:
– אויבים לאוהבים – אנחנו מתווכחים, נלחמים, ואז… מתנשקים לאור ירח.
– משולש אהבה – בצוות ״הנסיך האפל״ או בצוות ״לוחם הדרקונים״? כל אחת מוצאת את עצמה מתווכחת בקבוצות פייסבוק על מי הזיווג האולטימטיבי.
– נישואי גורל או נישואים מאולצים – כי מה יכול להיות יותר מפתה מלאהוב את מי שחשבנו שנשנא לנצח?
– הבחירה הגורלית – להציל את העולם או את האהבה? (או ״פשוט״, גם וגם?)
טרופים כאלה הופכים את הקריאה לחוויה מוכרת, מרגשת ושיתופית – כי כולנו אוהבות לבחור צד ולעודד אותו נמרצות מהספה בסלון.
למה עכשיו?
כי עכשיו אנחנו זקוקות לזה יותר מתמיד. אין ספק שבאקלים העולמי הנוכחי אנחנו צמאות לעולמות אחרים, אבל לא מוכנות לוותר על החום האנושי של סיפור אהבה. הרומנטזי עונה על שניהם. הוא ממלא את הלב בדיוק ברגע שבו הלב מחפש חיזוק.
ולא פחות חשוב: זה פשוט כיף. לפעמים אין צורך בתירוצים אינטלקטואליים. אנחנו רוצות להתרגש, להחסיר פעימה, ליפול בקסם של עולם שלא קיים – אבל גם להאמין שאפשר למצוא אהבה אמיתית בכל יקום, גם אם הוא דרקונים טסים בשמיו וקללות דם מוטלות על תושביו.
בשורה התחתונה
הרומנטזי הוא לא טרנד חולף אלא גל שממשיך לגדול. הוא מתאים במיוחד לרגע הזה – כי הוא משלב את כל מה שאנחנו צריכות: בריחה, תקווה, תשוקה, קהילה, ועולמות שמזכירים לנו שלפעמים, דווקא דרך הפנטזיה, אפשר להבין טוב יותר את עצמנו.
אז למה לי רומנטזי עכשיו? כי זה בדיוק מה שהלב שלי צריך – עכשיו.
קישורים
תגובות
תוכן עניינים
