לחצי כאן להורדת פרקים ראשונים

לפעמים החיים נותנים לך הזדמנות להתחיל מחדש. לפעמים ההזדמנות

הזו מגיעה כשאחרי עשרים שנות נישואים בעלך אורז תיק ובו התחתונים

שאת עצמך גיהצת לו ועוזב, שנייה אחרי שהבן המשותף שלכם –

שהשקעת חלק גדול מעשרים השנים האלה בגידולו – נוסע ללמוד בקולג'.

אבל הזדמנות זו הזדמנות, ואין לי שום כוונה לבזבז אותה.

אחרי כמה ימים בבית ההורים, בערך בשלב שבו אני מגלה שאבא שלי

פיתח התנגדות רגשית ללבישת תחתונים בבוקר, אני מחליטה לקבל הצעת

עבודה קצת משונה אבל לא לגמרי בלתי שגרתית, ועוברת לגור בעיירה

זעירה למרגלות הרי הסיירה, כדי לטפל בבית בן מאות שנים שביקרתי בו

כילדה. הוא היה מוזר כבר אז, אבל חיבבתי אותו, וחוץ מזה – מדובר

במשהו זמני. זה יהיה רק לזמן קצר.

כלומר, זו התוכנית עד שאני מגלה מה טיבו האמיתי של הבית הזה ולְמה

מסוגלים תושביה המשונים של העיירה הקטנה שבה הוא נמצא; וזה עוד

לפני שאמרתי מילה על אוסטין סטיל, האלפא של המקום. אלפא. לא מילה

שיצא לי להשתמש בה כשגרתי בלוס אנג'לס.

מסתבר שגיל ארבעים הוא לא גיל מבוגר מדי להתחיל הרפתקה, כי זה

בדיוק מה שאני עושה – הרפתקה מסוכנת מאוד שתשנה את חיי לנצח.

הזדמנות להתחיל מחדש. וזה יהיה קסום. בכל מובן.

לחצי כאן להורדת פרקים ראשונים